אז כמובן שיש את הקראש שלי שנקרא לו ים (הסבר קצר על השמות פה: כל השמות בשכבה שלי הם יחסית מיוחדים או בנאליים בטירוף קיצר אני פשוט בונה להם שם בדוי מהאסוציאציות שעולות לי מהשם האמיתי שלהם יכול להיות שם של מדריך בצופים שהשהם הפרטי זה אותו שם אז אני אקרא לו בשם משפחה של המדריך קטעים כאלה) בקיצור כמו שכתבתי בקצרה בפוסט הקודם ים יושב לידי כי החברה הכי טובה שלי ממש ממש חולה ולא הגיעה מלא ימים לבית ספר אז הוא כבר התיישב לידי קבוע עד שהיא תחזור ותמיד דאגנו להזכיר אחד לשני שכשהיא חוזרת הוא הולך (כי הוא יושב ליד מישהו שהוא לא מת עליו ואני לא יכולה להפקיר את חברה שלי ליד הילד שים יושב לידו קיצור ים יושב לידי רק כשהחברה שנקרא לה דנה לא בשיעור) אבל היא לא הגיעה כבר כמעט חודש ואני והוא כמו שאתם בטח מבינים ממש התקרבנו ואנחנו עדיין אומרים אחד לשני שכשהיא תחזור הוא עף ובפנים אני יודעת שזה ממש נוראי ולא חברי מצידי ממש רציתי שהיא לא תגיע כדי שהוא יישאר לידי למרות שידעתי כמה בית ספר חשוב לה ולמרות שהתגעגעתי אליה ברמות עדיין בפנים רציתי שהיא תישאר בבית ובאמת היא נשארה בבית ועדיין הייתה חולה והיום דיברנו אחרי שהיא הייתה אצל הרופא והיא אמרה לי "תגידי לים שיעוף לי מהמקום כי מחר אני חוזרת" (כן היא ידעה שהוא יושב לידי ושהוא יעוף כשהיא תחזור) אני הייתי באמת מאושרת בשבילה שהיא חוזרת לשגרה שלה שהיא אוהבת שאני מקבלת חזרה את החברה הכי טובה שלי אבל בפנים התבאסתי ברמות כי ידעתי שזה אומר שים לא יושב לידי יותר שאין לי יותר את שיעורי היסטוריה לעזור לו במתמטיקה או את שיעורי אזרחות שנשים אחד על השני רגליים וכל זה ואני פשוט מרגישה חברה נוראית ואגואיסטית
אוףףףףףף
אבל...
תזכרו שאני מתה עליכם וגם אם קשה הכל עובר
;){kind=link}